מה היא דולה בשבילי?

את אפרתי הכרתי כבר לפני כמה שנים, בכובע השפית שלה…
התאהבתי בה ברגע, כשמתוך קהל של 400 א.נשים אחרי מפגש אחד היא זכרה אותי ואת ההעדפות/צרכים תזונתיים שלי בהתכנסות שהייתי בה והיא וקאמה בן-זוגה דאגו להזין אותנו. וזה לא שהיא זכרה רק אותי, היא זכרה כל משתתפ.ת שהיה איזשהו צורך אחר ממה שהיה באופציות הכלליות.

החיבור העמוק יותר קרה כשהגעתי לעוד אירוע בו אפרתי הייתה במטבח, ואני הגעתי לסופ"ש בידיעה שבראשון אחרי אני לוועדה להפסקת הריון.
הייתי אחרי פרידה, כשברקע הפסקת הריון קודמת ואני כואבת ומפוחדת.
נכנסתי למטבח לבדוק משהו במסגרת תפקידי ואחרי חצי מבט אפרתי עוצרת, מסתכלת עלי ושואלת אותי מה קורה? אני עונה לה שעצוב לי והיא מזמינה שנדבר.
לא ידעתי על הכובעים האחרים שיש לה, כשחזרתי מהמטבח חברה טובה אמרה לי שכדאי לי לדבר עם אפרת, היא גילתה לי שאפרת מלווה נשים בכל מה שקשור להריון, לידה וגם הפסקות הריון ועיבוד לידה.
בערך שעה אחרי מצאתי את עצמי מעורסלת בידיים של אפרתי, מרפה ונותנת לבכי לכאב ולפחד להשתחרר.
אפרתי המשיכה ללוות אותי גם בזמן וגם אחרי התהליך של הפסקת ההריון וכבר אז ידעתי שכשיגיע הרגע שארצה להיות אמא אפרתי תהיה הדולה שלי.

כשנכנסתי להריון סיפרתי לאפרת ושאלתי אותה מתי בעצם מתחילות את הליווי ואיך זה עובד?
וככה יצאנו לדרך.
במהלך ההריון אפרתי הייתה איתי ועבורי הכל, הייתה זמינה לי בכל רגע שהייתי זקוקה לה. סיפקה מידע, נתנה כלים, הסבירה, חיבקה, הסתכלה בעיניים הכי טובות שרואות את הכוחות והחוזקות שלי ואוהבות ומקבלות את השברים והפחדים.
וככה בתהליך שלנו היא נהייתה כמו כוכב הצפון, רק שהיא כל הזמן דאגה להחזיר את התפקיד אלי. כל כלי שלימדה אותי, כל שיחה, כל מידע שלימדה אותי נועד כדי להחזיר אותי אלי. לחבר אותי עוד ועוד לצרכים ולרצונות העמוקים ביותר שבי ולסמוך עלי. לסמוך על התשובות שעולות מתוכי.

את סיפור הלידה שלי אני עוד מעבדת וכותבת בתוכי, ואולי לכתוב על הדרך עם אפרתי זה חלק מזה…
בלידה עצמה התמסרתי אליה לחלוטין, האמון והאינטימיות שנוצרה בינינו במהלך הדרך אפשרה לי בלידה להיתמך בה באופן מוחלט.
הידיים שלה הקלו את עוצמות הכאב, היא הלכה איתי לשירותים, למקלחת והייתה שם עבורי מזכירה לי לחזור אלי. כשהיה צורך לפעול או לקבל החלטה, היא ידעה למצוא את החלק שבי שיכול להיות בנוכחות ולהקשיב או להתחבר פנימה לידיעה מה נכון לי הלאה.
החזיקה עבורי את הרצונות שלי ובדיעבד גיליתי שהחזיקה עבורי גם את החשש הכי גדול שלי, להגיע לקיסרי חירום…
ובזה שהיא החזיקה אותו, במהלך הלידה (שלקחה 48 שעות) לרגע לא חשבתי שאגיע לזה.
ואיכשהו בנוסף לכל מה שעשתה עבורי גם הצלילה לתעד כמעט כל רגע ורגע (תוהה פתאום אולי היא גם תמנונית ולא ידעתי).

התמיכה שלה והליווי לא הסתיימו עם הלידה, היא הגיע לבקר יומיים אחרי וממשיכה לבוא ולהיות זמינה עבורי (עבורנו) עם הגלים הרגשיים והאתגרים שמגיעים…

אז נכון, אנחנו מכירות כבר כמה שנים, ויש בינינו אהבה וחברות מעבר למפגש שלנו כדולה ויולדת…
ועדיין, כמו שהיא זכרה אותי ואת הצרכים התזונתיים שלי אחרי מפגש אחד של כמה דקות, ככה אני יודעת שהלב שלה והנשמה שלה פתוחים לכל איש.ה שהיא פוגשת ומלווה

תודה עלייך אפרתי, על האמא הגדולה שאת, החברה, המורה, המטפלת, התומכת הריון לידה ואימהות…
כמו שאת יודעת כשסיפרתי עלייך לקטנה שלנו סיפרתי לה שיש לה דודה אפרתי, שהיא דודה של כבוד ואהבה ואחת המלוות והשומרות שלה לחיים